הילד שלך לא אוכל מאז שחזר לגן? זה זמני, וזה מה שעוזר

ילדים בררנים (וילדים שיש אישו סביב האוכל), נוטים לחזור להרגלים "רעים" בזמנים של שינוי או מצוקה רגשית.

למשל כשנולד אח חדש,

כשעוברים דירה,

בתקופה שבה היחסים בין ההורים מתערערים

וכמובן בתחילת השנה בגן חדש (או לא חדש אבל חזרה למסגרת אחרי חופשה ארוכה).

בתקופות כאלה

יש סוג של "רגרסיה" גם סביב נושא האוכל.

אני קוראת לזה הארקה

כמו בחשמל, כשהפקק קופץ במקום הכי חלש, אז זה המקום החלש אצל ילדים עם אישו סביב אוכל.

מספיק שאנחנו, ההורים, בלחץ לקראת ה-1 בספטמבר, (גם אם לא תקשרנו לילדים כלום, הלחץ שלנו עובר אליהם)

הילד יגיב ויבטא את התחושות שלו דרך האוכל.

כך שתחילת השנה היא בדרך כלל זירה טעונה

משפטים כמו: "אני לא רעב"

"לא בא לי"

"איכסה, זה מגעיל"

יחזרו לככב במטבח.

יחד עם הימנעות מאכילה במסגרות, קופסאות אוכל שחוזרות מלאות,

והודעות מבאסות מהצוות ש"הילד לא אכל כלום, חוץ מ-2 ביסים מהפסטה"

אז מה עושים?

קודם כל אפשר להתכונן לפני, ולרכך את תחילת השנה.

ממליצה בחום להכין את הילדים רגשית לפני החזרה.

מה לא לעשות

לא להילחץ, ולא להלחיץ

אל תאיימו, תשחדו, תבטיחו, תשדלו, ותעשו התניות באכילה.

מה כן לעשות

תבינו שזה זמני וזאת פשוט תגובה של הארקה למצב.

צריכים בטחון בסביבה החדשה לפני שיאכלו בה,

ולפעמים זה פשוט לוקח זמן.

תניחו לילד בימים האלו. ותכילו את הירידה שיכולה לגמרי להיות זמנית בתיאבון.

תזכרו שילדים עם אישיו באוכל,

תוסיפו בסוף המשפט שהילד אומר את המילה "עכשיו"

לדוגמה אם הילד אומר לכם:

"אני לא רעב" תוסיפו בראש שלכם את המילה "עכשיו"

"אני לא רעב עכשיו"

"לא בא לי, עכשיו"

"איכסה, זה מגעיל, עכשיו"

ותעזרו לכל זה להרגיש ולהיות זמני.

הכי חשוב אל תכנסו לפלונטר מזה,

לא מול הילד ולא בתוך עצמכם.

עד יעבור זעם, נחזור לשגרה, נחזור לתחושת הביטחון ותראו שגם הילד מצליח לחזור לאכול טוב יותר.

גלית שרף זיתוני 🍅❤️