מאבקי כוח סביב האוכל: מה עושים כשההורים לא מסכימים?
מה עושים כשההורים ממש לא מסכימים על איך מתנהלים מול הילדים בכל מה שקשור לאוכל? כשלהורה אחד ממש חשוב דגנים מלאים, סלט בכל ארוחה, אוכל לא מעובד וממתק אחד ביום, וההורה השני חוזר מכל מסע קניות בסופר עם ערימות של מלאווח, מעדנים, מילקי, קינלי ו"יהיה בסדר, גם אנחנו גדלנו על זה!"?
אמא מנוגה, אבא ממאדים
המון פעמים אני שומעת הורה אחד מיואש, שבטוח שאין בכלל מה לעשות כי "איך אפשר לעשות שינוי כשההורה השני מתנהג הפוך?". אבל זה ממש לא נכון. אפשר לעשות שינוי גם כשרק הורה אחד בעניין, והמפתח הוא (כמו תמיד) אצל הילדים.
במקום לריב בינכם ההורים, תהפכו את האישיו החשוב הזה לדיון אפקטיבי וחכם, ותערבו בו (בצורה מכבדת, עניינית וחכמה) את הילדים.
מה למשל? תהיו הכי פתוחים. תגידו שזה מאוד חשוב לכם שלא יאכלו הרבה אוכל מעובד, ולאבא או לאמא זה פחות מפריע. אתם לא שופטים: תגידו שזה לגמרי עניין של כמויות, וגם אתם אוהבים מלאווח, אבל חשוב לכם שזה לא יהיה כל יום. ילדים סקרנים אפשר ממש לערב בתהליך המחשבתי.
תבדקו יחד איתם מה רשימת המרכיבים במלאווח, מה יש בדיוק בבקבוק קולה. תגגלו איתם את המרכיבים הלא מזוהים שכתובים שם.
פשוט לא להגזים
כשלא מנסים להבהיל מדי, אלא מסבירים ונותנים מקום גם לצד השני, יהיה לכם קל לתקשר מסר שאנחנו אוכלים בבית כל מיני דברים, אבל גם שומרים לא להגזים עם מאכלים פחות בריאים.
כשמדברים עם הילדים בצורה פתוחה, עניינית ומעניינת, הם יהיו פתוחים להקשיב.
והכי חשוב, תזכרו ששינוי הוא תהליך, צעד צעד. שיחה אחת איתכם לא תשנה את התזונה שלהם מהקצה אל הקצה, אבל בהחלט תכוון את המודעות שלהם, ויש מצב שהם יעזרו לכם בפעם הבאה שההורה השני יחזור עם ערימות של מוצרים מעובדים מהסופר.