החופש הגדול כאן. והשאלה שהורים רבים שואלים את עצמם: האם זה בכלל זמן טוב לעשות שינוי בהרגלי האכילה של הילד הבררן שלי, או שעדיף לחכות לשגרה?
תסמונת ה"ממחר דיאטה"
אחד הדברים שהכי עוצרים אותנו משינוי הוא ההיסוס להתחייב. "אני ממש רוצה לעשות שינוי, אבל כרגע זה לא הכי נוח / מסתדר / מתאים." הבעיה עם "ממחר" היא שגם למחר יש מחר (ואפילו מחרתיים). והדבר הכי חשוב בשינוי הוא דווקא המיידיות שלו: הזמן הכי טוב לשינוי הוא תמיד עכשיו.
למה דווקא עכשיו זה זמן טוב
- הילדים יוצאים מהשגרה: אפשר לאסוף אותם למקום חדש, במקום לזרום איתם לשיאים חדשים של ג'אנק פוד.
- יש יותר זמן משפחתי, ושווה לנצל אותו לטובת שינוי תזונתי אצל כל בני הבית.
- חופשות, בופה, פיקניקים: כל אלה הן זירות אוכל מעולות. אם יודעים לנצל אותן נכון, הן הופכות ממקום של מאבקי כוח למקום של סקרנות והתנסות.
למה לא לחכות שהילד "יהיה מוכן"
אם תחכו שהילד יהיה מוכן לשינוי, כנראה שהוא לא יגיע, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. נדיר מאוד שילדים מחליטים בעצמם על שינוי תזונתי. וגם כשזה קורה, זה בדרך כלל ממקום רגשי (למשל "לא לאכול יותר חיות") ולא ממקום בריאותי-תזונתי. ההחלטה עצמה היא תמיד שלכם, ההורים, וזה גם לא אמור להיות תפקידם של הילדים.
רוב ההורים לא מחליטים לעשות שינוי מסיבה אחת: הם לא מאמינים שיצליחו לעשות את זה עם הילד הספציפי שלהם. זה הכל.
אז אם פינת האוכל אצלכם הפכה לזירת מאבק, אם אתם חוששים מה יהיה עם כמויות הפחמימות בחופש, אם אתם מתלבטים בין לשחרר להתעקש: אולי הגיע הזמן לעשות את זה אחרת.
יש לכם שאלות? תכתבו לי בתגובות למטה, אשמח לענות. בהצלחה!
גלית שרף זיתוני 🍅❤️