למה שיטת "אם... אז..." לא עובדת על הילד שלכם

אמא מגישה לילדה כף ירקות ביד אחת ומחזיקה קאפקייק ביד השנייה

מבטיחים לילדים הפתעות, קינוחים ופרסים,
ועדיין הם לא מסכימים לאכול בריא (או לאכול בכלל….)?
הנה הסיבות ללמה זה לא עובד, ומה כן יעבוד

"אם תאכל את המלפפון, תקבל קינוח"
"אם תסיימי הכל מהצלחת נסע ללונה פארק"
ואם תקחו עוד 7 ביסים (טוב נו 5, אוקיי אחרון ודי) יש לי הפתעה בשבילכם!"

המון פעמים אנחנו נגררים לעולם העסקים מסביב לשולחן האוכל.
מציעים עסקאות, סחר חליפין, ובונוסים שמנמנים לילדים שלנו.

אנחנו בסך הכל רוצים שיכניסו עוד איזה ביס או שניים
של אוכל מזין, ומקווים בתמימות שנצליח סוף סוף ללמד אותם
שהשד הוא לא כל כך נורא (ואפילו טעים!) וזה לוקח חצי דקה וזהו.
נו, רק עוד ביס אחד אחרון אחרון חביב ודי!

אבל כשאנחנו עושים עסקים בזמן הסעודה,
מה באמת אנחנו מלמדים את הילדים החכמים שלנו?

קודם כל אנחנו מלמדים אותם שאנחנו ממש אבל ממש נעשה הכל
כדי שהם יאכלו איזה משהו, ותמיד הם יוכלו להעלות את המחיר.
כך שבתכלס לגמרי משתלם להם לשחק אותה הארד טו גט,
ולהעלות את מחיר ה"הפתעה".

דבר שני, אנחנו מלמדים אותם שאוכל בריא זה
משהו שצריך לצלוח במטרה לקבל איזשהו פרס (קינוח למשל)
ובדרך הזו אנחנו מקבעים את המחשבה שלהם
שהמרק, המלפפון וארוחת הצהריים הם רק מכשול בדרך
אל הקרמבו, המילקי או הלונה פארק.

הילדים שלכם חכמים.
כשאתם מרגילים אותם לשיטת ה"אם… אז…."
פרסים בתמורה לאוכל מזין,
אתם עושים בדיוק את ההיפך ממה שאתם באמת רוצים,
שהם יאכלו אוכל בריא, ויאהבו את זה!

אז מספיק עם העסקים ליד שולחן האוכל 🙂

ואם הפרס בבית שלכם הוא בדרך כלל משהו מתוק, כתבתי על זה כאן: הילד שלך אוכל רק ג'אנק פוד?

גלית שרף זיתוני 🍅❤️