הילד שלכם תקוע בצלחת שלו?

מרגישים שאתם נותנים דוגמה אישית מצויינת לילדים הבררנים שלכם,
אוכלים מגוון, מקפידים על ירקות בכל ארוחה,
טועמים בלי בעיה
בכל זאת הילדים לא מאמצים מזה כלום,
ויכולים לשבת בשולחן שבת עמוס בכל טוב, והפרצוף שלהם לא זז מילימטר מהצלחת שלהם שיש בה (כרגיל) שניצל ואורז (לבן)?

אם התשובה שלכם היא כן…
הפוסט הזה הוא בדיוק בשבילכם,
אבל קודם כל אזהרה…
הטיפ שאני הולכת לתת לכם הוא לא לבעלי לב חלש
ותואר ראשון בנימוסי שולחן.
הוא כולל רעשי כרסום
ומשחק מסביב לשולחן.
אז המשך הקריאה על אחריותכם בלבד 🙂

לתופעה של ילדים שלא שמים לב מה קורה סביבם בשולחן
ומרוכזים בצלחת המצומצמת שלהם בלבד,
אנחנו קוראות ב"מסע בקופסה" בצוללת או בחללית.

(דימוי מעולה של עדי אפרתי רסולי, הדיאטנית של המסעות בקופסה).

ילד בצוללת
הוא ילד שבזמן הארוחה לא מודע בכלל למה שנמצא סביבו,
הוא לגמרי "נעול",
מרוכז בצלחת שלו, לא טועם, לא מסתקרן, לא פתוח לראות מה אוכלים סביבו.

אתם יכולים לדגמן המווווווווון אכילה מגוונת ובריאה,
לאכול ולמלמל כמה טעימה הקינואה, הסלט או הברוקולי
אבל הילדים שלכם אפילו לא יראו אותם…

אז מה עושים?

קודם כל מתאימים את רף הציפיות שלכם לילד.
ילד שנמצא ב"צוללת",
שהאכילה לדוגמה שלכם לא מזיזה לו, והוא לגמרי מקובע,
לא ירים את הראש מהצלחת ויטעם רק בגלל שאתם אוכלים לידו.

הרבה לפני שהוא יטעם דברים חדשים,
אנחנו צריכים להעיר את הסקרנות שלו,
שיציץ מהצוללת ויראה מה נעשה על השולחן מסביבו.

אז הנה משחק חמוד (ומרעיש) שאתם יכולים לשחק.
והרעש שלו ללא ספק יגרום לילד שלכם לפחות להציץ מהצוללת,
אולי אפילו להעז ולטעום משהו.

אז איך משחקים?

מכינים צלחת עם ירקות (אפשר גם פירות) מהסוג שמרעיש כשנוגסים בהם.
גזר, מלפפון, קולורבי, גבעולי סלרי, תפוח עץ.
מבקשים מהילד לסובב את הראש
נוגסים באחד הירקות שעל הצלחת,
ומבקשים ממנו לנחש רק לפי הרעש במה נגסתם.

מבטיחה לכם שהילדים שלכם ישמחו לנחש,
ויש מצב שאפילו ירצו להרעיש (כלומר לטעום…) בעצמם.

וגם אם לא בפעם הראשונה,
עשינו צעד קטן לחבר את הילדים לשולחן,
והם יכולים להפתיע בפעמים הבאות.

בהצלחה 🙂

ואם הוא כן יטעם, יש שאלה אחת שכדאי מאוד לא לשאול אותו: השאלה שאתם בטוח שואלים את הילד הבררן, וממש לא כדאי

גלית שרף זיתוני 🍅❤️