
סליחה אמא, סליחה אבא: כשכועסים על ילד שלא אוכל
סליחה אמא, סליחה על כל הפעמים שאמרתי לך שלא בא לי מה ששמת לי בצלחת, סליחה שעצבנתי אותך כשלא נגעתי באוכל שסבתא הכינה במיוחד בשבילי

סליחה אמא, סליחה על כל הפעמים שאמרתי לך שלא בא לי מה ששמת לי בצלחת, סליחה שעצבנתי אותך כשלא נגעתי באוכל שסבתא הכינה במיוחד בשבילי

אחד הרגשות שאני מרגישה הכי חזק מהורים שמתחילים את התהליכים של המסע בקופסה, הוא תסכול. אני עושה הכל נכון, אז למה הוא לא אוכל? שאלה אותי פעם אמא של עידו, בן 5.

אי אפשר לצאת איתו לארוחות משפחתיות. המשפט הזה חוזר שוב ושוב כשאני מדברת עם הורים לילדים בררנים בתחילת התהליך. אם אני לא אביא איתי קופסה, הוא פשוט לא יאכל. כלום.

מרגישים שאתם נותנים דוגמה אישית מצויינת לילדים הבררנים שלכם, אוכלים מגוון, מקפידים על ירקות בכל ארוחה, ובכל זאת הילדים לא מאמצים מזה כלום?

מבטיחים לילדים הפתעות, קינוחים ופרסים, ועדיין הם לא מסכימים לאכול בריא (או לאכול בכלל)? הנה הסיבות ללמה זה לא עובד, ומה כן יעבוד.

"אני מתביישת אפילו לספר לך את זה" אמרה לי אמא לבן 6 בשיחת טלפון. הרגעתי אותה שסביר להניח שאחרי מאות שיחות עם הורים מתוסכלים יהיה קצת קשה לזעזע אותי, והיא המשיכה.

על פי ויקיפדיה ג'אנק פוד הוא מזון בעל ערך תזונתי נמוך ולעיתים קרובות אף עתיר בשומנים, בסוכרים, במלחים ובקלוריות. בעולם הילדים הבררנים אנחנו פוגשות שני ביטויים למשיכה לג'אנק פוד.

"האם זה מדבק? נדמה לי שהבת שלי נדבקה מאח שלה ואני חוששת שעכשיו גם הקטנה שלי תידבק." את השאלה הזאת שאלה אותי לפני הרבה שנים אמא לשלושה ילדים מיהוד.

פעם, לפני הרבה הרבה שנים, טיילתי עם חברים ביוון והגענו לאי שהוא הר ועל ההר מנזר עליו החלטנו לטפס… זה היה טיפוס ארוך, העלייה הייתה תלולה עם מאות מדרגות…

דמיינו את הסיטואציה… הילד הבררן שלכם מסכים לטעום משהו חדש. ולאו דווקא משהו מאיים או מגעיל, אלא משהו שאתם באמת חושבים שיהיה לו טעים ושהוא לא מפחיד מדי ולא נועז מדי.

חידה: מי יודע איפה נמצאות בלוטות הטעם של הפרפר? תשובה: בלוטות הטעם של הפרפר נמצאות ברגליים שלו! כך הפרפר בודק אם העלה שהוא נוחת עליו רעיל או לא. בתמונה למעלה אפשר לראות את זה קורה.

זוכרים את הפעם הראשונה שהוא טעם בטטה, עשה פרצופים מוזרים ופתח את הפה שוב? זוכרים את המרקים שהייתם טוחנים לה עם הודו, פטרוזיליה, סלרי, דלעת וקישוא? כשהילדים שלי היו בשלבי הטעימות, הכל היה סבבה… […]

הילד שלך "עקשן" באוכל? לא אוכל פירות וירקות (או אוכל רק סוג אחד), אולי לא יגע באוכל אם חלילה נגע בו משהו "רטוב", ויש מצב שהוא אפילו לא יתקרב לשולחן בגלל שיש עליו טונה, עגבנייה או כל…

לילדים הרבה יותר קל לעשות שינוי, גם אתם חושבים ככה? ברור שלילדים קל יותר ללמוד שפה חדשה או לרכב על אופניים, יכול להיות שלילדים גם קל יותר להתרגל לשגרה חדשה. אבל דבר אחד בטוח, ילדים לא יחליטו מעצמם ביום בהיר אחד לעשות שינוי תזונתי בתפריט שלהם. אין מצב שהילד שלכם יעיר אתכם מחר […]

יש משהו שאני רואה שוב ושוב אצל ילדים בררנים, וזה הרבה יותר עמוק והרבה פחות מדובר. זה לא בגלל ש"הוא לא אוהב ירקות" זה גם לא בגלל ש"יש לו בעיה עם מרקמים" ובטח שלא בגלל ש"הוא ממש לא אוהב…

מעגל הצמצום של האכילה קורה כשהילדים שלנו פתאום (ולרוב גם ללא שום סיבה הגיונית) מפסיקים לאכול משהו, ואחריו עוד אחד ועוד אחד.

מרגישים שאתם נותנים דוגמה אישית מצוינת לילדים הבררנים שלכם? אוכלים מגוון, מקפידים על ירקות בכל ארוחה, טועמים בלי בעיה, ובכל זאת הילדים לא מאמצים כלום, ויכולים לשבת בשולחן שבת עמוס בכל…

מה עושים כשההורים ממש לא מסכימים על איך מתנהלים מול הילדים בכל מה שקשור לאוכל? כשלהורה אחד ממש חשוב דגנים מלאים, סלט בכל ארוחה, אוכל לא מעובד וממתק אחד ביום, וההורה השני חוזר מכל מסע…

"אל תאכל עוד ממתקים, אתה תהיה חולה." "תכאב לך הבטן" "מספיק עם השוקולד! הגזמת לגמרי, אתה תקיא!" יוצא לכם להגיד משפטים כאלה לילדים שלכם?

כשרוצים לעזור לילדים בררנים לעשות שינוי, אנחנו חייבים להבין שילד יעשה שינוי מרצונו רק אם זה "יבוא לו טוב". הרבה פעמים הסיבה שהם לא בא להם היא שהם פשוט מפחדים.

אורי היא ילדה בררנית מאוד. "את סומכת עליה?" שאלתי את אמא שלה. התשובה חד משמעית: קודם ההורים, אחר כך הילדים.